הקדמה לפירוש על חלק שני של מורה נבוכים

המורה נבוכים מתחיל מחלק ב'. לכן כאן הקדים רבינו את יסודות המטאפיזיקה האריסטוטלית.
בשתי ההקדמות הכלליות למורה נגעתי בעניין של התוכן של חלק א'.
יש הכרח להקדים את זה לחלק ב' כדי לראות שלא עוסקים כאן בפילוסופיה טכנית אלא בהסתכלות עמוקה וחיה בעין הלב ובכח היסודי שכשהוא מפותח דיו הוא הנבואה, ובלי זה אם מתחילים מחלק ב' שיש בו עיסוק רק בפילוסופיה נשארים בחלק השכלתני שלה.
אבל מצד שני בניית המהלך עצמו מתחילה מחלק ב'.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הקדמה לפירוש על מורה נבוכים חלק ב' | כתיבת תגובה

הקדמה רביעית לביאור על מורה נבוכים. שמות משותפים – שכל

שמות משותפים
שמות משותפים הוא עניין יסודי בחלק הראשון של מורה נבוכים ויש להבין את עמקו.
.
מתוך מילות ההגיון מאת הרמב"ם, שער י"ג, עמ' כ"ו:
"והשמות בכל לשון יחלקו חלוקה הכרחית אל שלשה סוגים: אם נבדלים אם נרדפים ואם משותפים.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הקדמה רביעית לביאור על מורה נבוכים. שמות משותפים - שכל | כתיבת תגובה

הקדמה שלישית לביאור על מורה נבוכים. בשיטת המדברים

הקדמה זו מיוסדת על שתי ההקדמות שלפני כן והיא המשך אחד איתן ולא תוכל להיות מובנת בלעדיהן.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הקדמה שלישית לביאור על מורה נבוכים | כתיבת תגובה

הקדמה שנייה לביאור על מורה נבוכים

הנושא כאן מאוד עמוק וקשה לתפישה והוא כולו סוד במהותו העצמית ולא רק מצד שאינו נודע לבריות.  בביאור על סדר הפרקים אבאר כל פרט וכל ביטוי ואנסה לדייק ולדקדק היטב בקריאת לשון רבינו ובביאור ישר של תוכן דבריו באופן שיהיה ברור שאכן לזה התכוון רבינו.
אמנם מחמת עומק העניין יהיה מאוד קשה לתפוס אותו מתוך הפרטים והאריכות, לכן אני מנסה כאן לומר אותו באופן כללי וקצר ככל האפשר.
הקיצור והכלליות גורמים שאינני יכול כאן להימנע מחוסר דיוק ומהשארת קושיות חשובות לא פתורות ומאמירת דברים שבמבט שטחי נראה שאינם נובעים ביושר ואמת מלשון רבינו עצמו.
אני מבקש שהדברים לא יישפטו לפי הנכתב כאן אלא פי מה שיתבאר בתוך הביאור שם אעקוב בדייקנות אחר לשון רבינו ואיישב את הקושיות והסתירות לכאורה שנופלות בדברים והמעיין יראה שזהו יושר דברי אמת בכוונת רבינו.
.

.
* * *
.
.
בחלק א' מאריך המורה לבאר שאין לומר על הבורא שום תואר ושום יחס ושום דבר חיובי כלל, והוא נעלה מכל אמירה חיובית והדבר היחיד שאפשר לומר עליו הוא רק תארים שליליים, מה אינו. שהוא אינו גוף ואינו מתחלק ואין לו שום תיאור והגדרה וכל כיו"ב.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הקדמה שנייה לביאור על מורה נבוכים | כתיבת תגובה

הקדמה ראשונה לביאור על מורה נבוכים

הביאור על סדר לשונו של רבינו יתחיל מחלק ב' ואחר כך ג' ורק אחר כך אחזור לבאר את חלק א' עם כל פרטיו על סדר לשון רבינו. הטעם לזה יתבאר בהקדמות.
כל ארבעת ההקדמות הכלליות הן עניין אחד. מתבארים בהן מקצת עניינים כלליים בחלק א'.
יש בהן יסודות ומפתחות שאי אפשר כלל ללמוד את המורה בכל חלקיו בלי להבין אותם היטב. ומה שאכתוב על סדר לשון רבינו מיוסד על ההקדמות ולא יובן לאמיתו בלעדיהן.
לכן אני מבקש לא לדלג עליהן.
העניינים דקים והם שורשים, יש הכרח להבין אותם בדיוק נמרץ כי בשינוי קל כל מה שתלוי בשורש משתנה לכוונה רחוקה. אם הייתי מקצר וסומך על הלומד אפשר שהלומד לא היה מדייק או היה מסיע את הדברים לכוונתה אחרת לפי הקדמות שלו, ויש דרך ארוכה שהיא קצרה.
אני מבקש מחילה על כך שהאריכות מטריחה.
.
.
.

פרק א

שכל, רציונליות, מדע, עין הלב. האיחוד ביניהם.

מהו מעשה בראשית לפי הרמב"ם.

.

משנה חגיגה ב' א':
"אין דורשין בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו."
ובפתיחת המורה כתב: "וזכרנו בהם שמעשה בראשית הוא חכמת הטבע, ומעשה מרכבה הוא חכמת האלהות." וכן כתב בפירוש המשניות על חגיגה שם ובעוד מקומות. "חכמת הטבע" היא ללא ספק תרגום למונח בערבית שהוא תרגום קבוע אצל מפרשי אריסטו הערבים למונח האריסטוטלי 'פיזיקה', ו'חכמת האלוהות' היא תרגום למונח בערבית שהוא תרגום קבוע למונח האריסטוטלי 'מטאפיזיקה'.
.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הקדמה ראשונה לביאור על מורה נבוכים | 3 תגובות